צילום: באדיבות המשפחה, דני לימור

עוד לפני שיהודי אתיופיה עשו את המסע הרגלי מאתיופיה לסודאן, דני לימור היה איש המוסד שעשה את הצעדים הראשונים כדי למצוא דרכים שהובילו את השער הכניסה לישראל." "צריך להבין בשנים של סודאן, היינו אחים לגמרי, זה היה הכול בשיתוף פעולה, לא היה מצב שמוסד עשה ויהודי אתיופיה לא, אם אנחנו היינו מנסים לעשות לבד לא היינו מצליחים, כל אחד תרם בדרכו, וכך הצלחנו לעלות הרבה יהודי אתיופיה."

בשנת 1978, מנחם בגין דאז ראש ממשלת ישראל רצה שיביאו את יהודי אתיופיה, ונתן הוראה למוסד שיקחו את המשימה כדי להעלאת את יהודי אתיופיה לישראל. דני לימור היה אחד מהאנשים שהיו בתוך המוסד שהוטיל עליו המשימה להביא את העולים, בהתחלה הוא נתקל בקשיים כי באתיופיה היה מלחמת האזרחים קשה שאיימה לקרוע את אתיופיה לגזרים ומנעה את האפשרות להוציא את היהודים הנתונים תחת סכנה. בנוסף לכך, היה חוסר במידע על כמות ואילו כפרים נמצאים בו יהודים באתיופיה. כמו כן, באותה בתקופה בישראל חיו כ-300 יהודים אתיופים, ולימור החליט להיעזר בהם כדי להגיע למקומות שיש בהם יהודים, אומנם זה לא ממש עזר, עד שהוא החליט לצאת לשתי נסיעות לאתיופיה בזהות בדויה. כי משנודע שמדינת ישראל מספקת נשק לממשלה האתיופית בתמורה להברחת היהודים מהמדינה, ניתקה אתיופיה כל קשר עם ישראל, סילקה את נציגיה והכריזה על פעילי העלייה הציונים כבוגדים.

בחזרה לארץ דני מבין שמחכה לו אתגר כי:"אחרי שתי נסיעות התמונה שהתקבלה הייתה שיש ארבעים אלף יהודים מפוזרים בכל הכפרים. אבל הקושי הרבה יותר גדול כי אי אפשר להתכנן להוציא קהילה שלמה באמצעים שקיימים באתיופיה." ולכן, בזמן שלימור חשב איך להחליץ את יהודי אתיופיה התקבל מברק לישראל מיהודי בשם פרדה אקלום ז"ל שביקש לשלוח כרטיס טיסה כי הוא נתקע בחרטום. הוא נזכר ומוסיף: "הגענו לסודאן בזכות יהודי אחד בשם פרדה אקלום, הוא נאלץ לברוח לסודאן כי נודע לו שישרותי השלטון באתיופיה רוצים לעצור אותו לחקירה בגלל שעזר ליהודים.

וכך, הפך דני לימור להיות מפקד "מבצע אחים" שהיה כרוך בזהות בדויה ובהקמה של אתר נופש פעיל במדינת אויב הוא מספר: " היינו כמו אחים, השם של המבצעים האלה הוא האחים, בגלל ההמערכת היחסים שהתפתחה בין כל פעילי הקהילה בסודאן." דני לימור התמסר לתפקיד שמוסד הטיל עליו והוא העביר ארבע שנים בתוך סודאן שמהלכו התגרש מאישתו. אך, זה לא מנע ממנו להמשיך לפעול למען יהודי אתיופיה.כאשר שאלתי אותו: למה המשכת לעבוד בתוך סודאן במשך ארבע שנים, שיש לך משפחה בארץ? הוא השיב:"נושא של יהודי אתיופיה, ברגע שהתחלתי להכיר את בני העדה, אני פשוט התאהבתי ועד היום אני בקשר, וגם אני פעיל בכל הדברים שקשורים לקהילה.

עברו 40 שנה מאז סיים המבצע, ודני לימור הוא הדמות הכי מוכרת בתוך הקהילה האתיופית: "אני חושב שביתא ישראל  זה הסיפורים הכי מיוחדים של היסטוריה היהודית בכלל, ואפילו הייתי אומר הסיפור הכי יפה, כי זה סיפור של הישרדות שהכול מסביב נראה רע, כל מי שלקח חלק בעלייה של יהודי אתיופיה לא היו מוכנים שיחליפו אותם."